שירי עמק וגלבוע
המוזיקה היא חלק מאוד משמעותי מחיינו, היא נמצאת שם תמיד ומלווה אותנו ברגעים חשובים- שמחים, עצובים, מרגשים ומשמעותיים. כל שיר נכתב עם מטרה מסויימת- הבעת עמדה, הבעת רגש, שיתוף תחושות או חוויות וכ'ו. במהלך השנים, נכתבו כל מיני שירים על הגלבוע ועמק יזרעאל מכל מיני נקודות מבט שונות
-"השיר המוכר ביותר הוא "שיר העמק
שיר העמק/ נתן אלתרמן
באה מנוחה ליגע
ומרגוע לעמל
לילה חיוור משתרע
על שדות עמק יזרעאל
טל מלמטה ולבנה מעל
מבית אלפא עד נהלל
מה, מה לילה מליל
דממה ביזרעאל
נומה עמק, ארץ תפארת
אנו לך משמרת
אופל בהר הגלבוע
סוס דוהר מצל אל צל
קול זעקה עף גבוה
על שדות עמק יזרעאל
מי ירה ומי זה שם נפל
בין בית אלפא ונהלל
שיר העמק נכתב בשנת 1934, כפסקול לסרט שצולם כדי להראות את החיים הטובים בארץ ישראל ולגרום לנדבנים עשירים מהגולה לתרום כספים ליישוב היהודי בארץ. השיר מהלל את העמק ואת עבודת החלוצים. בבית הראשון בשיר מוזכרים קיבוץ בית אלפא ומושב נהלל שנחשב למושב העובדים הראשון. שני היישובים הוקמו בתחילת שנות ה-20. הפזמון החוזר מבוסס על ציטוט מספר ישעיהו ("שֹׁמֵר מַה מִלַּיְלָה שֹׁמֵר מַה מִלֵּיל", ישעיהו כא יא), ונרמזת בו הסכנה הקרובה שעוד רגע יכולה להגיע. הבית השני מפאר שוב את הארץ ושדותיה ואת העמק. בבית השלישי יש אווירה של מלחמה. מוזכר שמישהו ירה ומישהו נפל, בין בית אלפא לנהלל. התשובה לשאלה מי ירה? ומי נפל? אינה נענית בשיר- זה נותן לשומע (או לקורא) את המקום לדמיין מה הסוף.
-"שיר נוסף שנכתב בהשראת הגלבוע הוא "בת שישים
בת שישים/ דידי מנוסי
את ראשו של הגלבוע
מישהו צבע אדום
מן הלול מודיע גבר
כי האיר היום
בת שישים פוקחת עין
ונועלת נעלה
יום גדול ממתין בפתח
זה היום שלה
יום גדול עומד בפתח
יום צעיר וחדשני
מגהץ הוא את קמטיה
ומוחק שנים
כי אמיתית היא ולא סמל
ולא דגל ולא אות
העבר מאחוריה
היא צופה אל הבאות
כי אמיתית היא ולא סמל
ולא דגל ולא אות
העבר מאחוריה
היא צופה אל הבאות
העבר מאחוריה
היא צופה אל הבאות
היא גם סבתא וגם אמא
גם נכדה וגם נינה
בקיצור, היא מתחדשת
כמו עונות שנה
אשת קיץ, אשת חורף
אשת חיק ואשת ריב
אך בלב עמוק מתחת
שם תמיד אביב
השיר מבוצע על ידי הגבעטרון, שהוקם בקיבוץ גבע שנמצא בעמק חרוד (מזרח עמק יזרעאל), ונופו הוא הגלבוע. השיר נכתב כאשר קיבוץ גבע חגג 60 שנה להקמתו
בין השנים 1936-1939 הומצא ובוצע פרוייקט "חומה ומגדל"- בניית יישובים יהודיים שיצרו רצף התיישבותי בארץ ישראל וירחיבו ויעבו את הישוב היהודי בארץ. הרצף ייתן הגנה ליישובים על ידי 'שימוש' וקבלת עזרה מהיישובים הסמוכים מפני הפורעים הערבים. המשימה היתה לבנות יישוב תוך יום/ לילה אחד, במהירות שיא- חומה מסביב, מגדל שמירה, וכמה צריפים לחדר אוכל ומגורים. כשיש יישוב בנוי עם חומה ומגדל, לאף אחד אין אפשרות לפרק אותו. ולכן, בכל פעם שסיימו את הקמתו של עוד יישוב השמחה היתה גדולה- איך מבטאים שמחה? בריקודים ושירה
שורו הביטו/ זלמן חן
שׁוּרוּ, הַבִּיטוּ וּרְאוּ
מַה גָּדוֹל הַיּוֹם הַזֶּה, הַיּוֹם הַזֶּה!
אֵשׁ יוֹקֶדֶת בֶּחָזֶה
וְהַמַּחְרֵשָׁה
שׁוּב פּוֹלַחַת בַּשָּׂדֶה.
וְהַמַּחְרֵשָׁה,
שׁוּרוּ הַמַּחְרֵשָׁה,
שׁוּב פּוֹלַחַת בַּשָּׂדֶה.
אֵת, מַכּוֹשׁ, טוּרִיָּה וְקִלְשׁוֹן
הִתְלַכְּדוּ בִּסְעָרָה,
וְנַדְלִיקָה שׁוּב,
שׁוּב אֶת הָאֲדָמָה,
בְּשַׁלְהֶבֶת יְרֻקָּה.
עוּרוּ, הַעְפִּילוּ, עֲלוּ
מַה מּוֹרָא וּמָה רָעָב, וּמָה רָעָב?
לֹא נֵחַת וְלֹא נִיעַף
עַד שֶׁיָּזוּבוּ שׁוּב
דְּבַשׁ מִסֶּלַע וְחָלָב.
עַד שֶׁשּׁוּב יָזוּבוּ
עַד שֶׁיָּזוּבוּ שׁוּב
דְּבַשׁ מִסֶּלַע וְחָלָב.
יָד, מַכּוֹשׁ, טוּרִיָּה וְקִלְשׁוֹן
הִתְלַכְּדוּ בִּסְעָרָה,
וְנַדְלִיקָה שׁוּב,
שׁוּב אֶת הָאֲדָמָה,
בְּשַׁלְהֶבֶת יְרֻקָּה.
השירים האלו הם חלק מפסקול חיינו ומהתרבות הישראלית, והם אבן דרך ותחילתה של יצירה עברית בארץ ישראל.
מה, מה לילה מליל
דממה ביזרעאל
נומה עמק, ארץ תפארת
אנו לך משמרת
ים הדגן מתנועע
שיר העדר מצלצל
זוהי ארצי ושדותיה
זהו עמק יזרעאל
תבורך ארצי ותהולל
מבית אלפא עד נהלל
מה, מה לילה מליל
דממה ביזרעאל
נומה עמק, ארץ תפארת
אנו לך משמרת
שם ידה המיובלת
וקשה כגזע עץ
עדינה ומלטפת
ברכות אין קץ
כי אמיתית היא...
את ראשו של הגלבוע
מישהו צבע אדום,
מן הלול מודיע גבר
כי האיר היום.
בת שישים פוקחת עין
ונועלת נעלה.
יום גדול ממתין בפתח,
זה היום שלה.
בת שישים על פי הלוח,
אך בשאר המובנים -
היא בת שש עשרה בקושי,
או בת שש שנים.
כי אמיתית היא...
